למידע נוסף חייגו 04-9931825

הסרטן לא מחכה לקורונה

רופאה במחלקת בידוד באסותא באשדוד. גם בימים כתיקונם תהליך האבחון של סרטן יכול להימשך בין כמה שבועות לכמה חודשים צילום: גיל כהן מגן

רעיה ליבוביץ ושני פאלוך־שמעון
פורסם ב-28.03.20 |  עיתון הארץ

בתחילת השבוע נתבשרנו שכל מערכת הבריאות עוברת למצב חירום ושכל התורים לטיפולים אמבולטוריים (קרי, אלה שאינם שייכים לרפואה הדחופה) עומדים להתבטל. צעד זה ננקט במסגרת מדיניות ה”התכוננות לגרוע ביותר” שהכריז עליה משרד הבריאות. במסגרתה ננקטים כל הצעדים האפשריים כדי למזער את ממדי התחלואה הקשה ואת התמותה ממחלת הקורונה — בלי קשר לעלות כלכלית, חברתית או בריאותית.

מדיניות אחרת שהיה אפשר לנקוט — ושלא נבחרה בשל שיקולים שונים — היא מדיניות של “ניהול סיכונים”. במסגרתה מנתחים בכל רגע נתון מה הם היתרונות והחסרונות של כל צעד, הן עתה והן בעתיד, ומביאים בחשבון עוד שיקולים, רחבים יותר. הגם שאפשר להבין מדוע בחר משרד הבריאות בגישת ה”התכוננות לגרוע ביותר”, חשוב להזכיר כי למדיניות הזאת יהיו, בהכרח, השלכות שליליות על בריאות הציבור בכל הנוגע למחלות שאינן קורונה, והן ילכו ויחמירו עוד ככל שיתארך המשבר.

מכיוון שאנחנו רופאות אונקולוגיות, נתמקד כאן בהשלכות האפשריות של מדיניות ה”התכוננות לגרוע ביותר” על חולי הסרטן. בדומה אפשר להבין במידת־מה מה הם הנזקים האפשריים שעלולים להיגרם לאוכלוסיות אחרות — אצל הקשישים, אצל החולים במחלות קרדיו־וסקולריות כרוניות, אצל הלוקים במחלות נפש, ועוד.

  • הקורונה לא דוחה סרטן, ואסור להזניח את החולים האונקולוגיים
  • מגפת הקורונה תישאר אתנו עוד הרבה זמן. מה עושים עם זה?

כדי להעריך את פוטנציאל הנזק של המדיניות הנוכחית, ראשית יש להבין שאבחון סרטן הוא תהליך ממושך, שמתחיל בדרך כלל בהופעה של תסמין (כמו ירידה במשקל, שיעול או כאב), או בממצא מעבדתי או הדמייתי כלשהו — אלו מחייבים המשך בירור באמצעים רבים: בדיקות דם, התייעצות עם מומחה, בדיקות הדמיה, דגימת ביופסיה ופענוחה, מסירת תוצאת הביופסיה למטופל — ולבסוף הפניה לאונקולוג. ברוב המקרים כל התהליך הזה חל במסגרת אמבולטורית, ואינו מוגדר “מצב חירום” עד לשלב קבלת האבחנה (או סמוך אליה). זאת ועוד, גם בימים כתיקונם התהליך הזה יכול להימשך בין כמה שבועות לכמה חודשים, משום שמערכת הבריאות בישראל — שיובשה במשך שנים ולא הועברו אליה די משאבים בשל מדיניות הממשלה — מתקשה לאבחן סרטן בקצב מספק. למרבה הצער העיכובים הללו גורמים לעתים קרובות להחמרה מיותרת במצב, וזו עלולה לפגוע באיכות חייהם של חולים ואף לעלות בחיי אדם.

על כן, ביטול או הקטנה ניכרת של הפעילות האמבולטורית — ובפרט בדיקות הדמיה, התייעצויות עם רופאים מקצועיים ונטילת ביופסיות — יעכבו מאוד את היכולת לאבחן גידולים ממאירים, ומכאן שיפגעו קשות בחולי הסרטן, שעלולים להחמיץ חלון טיפולי חשוב ואף מציל חיים.

להעברת מערכת הבריאות למצב חירום יהיו השלכות קשות על מחלות שאינן קורונה, בייחוד במערכת שיובשה במשך שנים

המדיניות הנוכחית פוגעת גם במטופלים מאובחנים, החוששים בעת הזאת לסור לבתי חולים בשל הבהלה הכללית והבלבול בנוגע לפעילותם של שירותי הרפואה. מי שבאים לטיפולים נאלצים לבוא לבדם, בלי ליווי (ובלבד שהם עצמאיים), ובתום הטיפול הם שבים לבית ריק — מתוך הבנה שבשל היותם פגיעים במיוחד, עליהם להימנע ככל האפשר מחברתם של בני אדם אחרים. הבדידות הזאת, נוסף על הפחד הכפול — גם מהסרטן וגם מהקורונה — גובה מהם מחיר נפשי גבוה, וכל זאת דווקא בתקופה שבה הנגישות למסגרות המספקות תמיכה נפשית מוגבלת ביותר.

בימים אלו המכונים האונקולוגיים ברחבי הארץ מתאמצים בכל מאודם להמשיך בשגרת העבודה, מתוך הבנה כי הטיפול האונקולוגי הניתן בהם מציל חיים או מאריך חיים. צוותי הרפואה, הסיעוד והפָּרָא־רפואה במכונים הללו עושים כל שביכולתם כדי להגן הן על המטופלים והן על המטפלים ומוצאים פתרונות יצירתיים ומקוריים לבעיות שעולות מדי יום. בתוך כך אנו חוששים מאוד שטובתם של “חולי הסרטן העתידיים” (שלמרבה הצער מצויים גם כעת בקרבנו, כבכל עת), וכן של חולים בעלי צרכים רבים אחרים בתוך המערכת, עלולה להידחק הצדה.

מגפת הקורונה תחלוף, גם אם לפי שעה לא ברור מתי ובאיזה מחיר. בסופה עדיין יהיה לנו הצורך להמשיך ולתת טיפול גם לשאר האוכלוסייה, על שלל התחלואים והקשיים שקיימים ושימשיכו להתקיים בה. אסור, בצוק העתים, לשכוח זאת, ויש להביא זאת בחשבון בעת שקובעים את מדיניות הבריאות הכוללת.

ד”ר ליבוביץ היא מנהלת המכון האונקולוגי ב”שמיר” (לשעבר “אסף הרופא”), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; ד”ר פאלוך־שמעון היא מנהלת המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק