היום אני חוגג

רכבת ההרים שלנו התחילה בערב חג שני של פסח, כשהגענו לחגוג יחד עם כל המשפחה בבית הוריי. בתקופה הקצרה שקדמה לזה, הרגשתי שאני נחלשת. עם הגעתי לבית הוריי, קרסתי. שכבתי במיטה במשך 3 ימים, עם כאב ראש, חיוורון ניכר ובלי יכולת להרים את עצמי.

בהזדמנות הראשונה נסעתי לקופת החולים על מנת לבצע בדיקות דם, שם התברר שרמת ההמוגלובין שלי עמדה על 7.1. בדיעבד, רמת המוגלובין כזו מצריכה טיפול ואף אשפוז.
אף אחד מקופת החולים לא התקשר אליי על מנת להסביר לי מה עליי לעשות בקשר למצב, לאחר יומיים יצרתי קשר עם קופת החולים וביקשתי הפניה למיון.

שמי אתי זהבי, בת 56, אם יחידנית למיקה בת ה-18. אני אחראית לכותרת המעוררת תהיות – דיאלוגים עם הסרטן. הרי מי מדבר אתו? צריך להרוג אותו ומיד!

אז זהו, שלפני כשש וחצי שנים, בהיותי בת 50 אובחנתי עם סרטן המעי הגס. שנה של כאבי בטן לא שגרתיים ואבחונים מוטעים של רופאת קופת החולים באה לסיומה, בחדר המיון של הדסה הר הצופים. בכל השנה שקדמה לאבחון, לא נשלחתי לבדיקת קולונסקופיה, צילום רנטגן או סיטי, למרות הכאבים החריגים ולמרות היותי בת 49. רק כשהגעתי לחדר המיון עם חסימת מעיים, והוכנסתי לניתוח חירום שבוצע ע"י ד"ר בלאל המופלא, באה הסאגה הזו לסופה והתחילה סאגה חדשה: המלחמה בסרטן.

איילת פרלמן חייתה חיים בריאים עד הגילוי בבדיקת קולונוסקופיה שעברה מיוזמתה האישית בגיל 50. האבחנה הייתה במעי הגס שלה צמח גידול בגודל משמעותי של 4.7 ס”מ. אחרי שהסירה את הגידול בניתוח, היום היא מברכת על החוויה אשר הובילה אותה לצאת לדרך חיים חדשה
איילת היא אישה בת 51 אשר גרה בצור הדסה. היא נשואה, אימא לארבעה ילדים ועובדת בתור מורה לערבית ולשון. בין תחביביה היא מתאמנת בחדר כושר ורוכבת על אופניים. לפני מספר חודשים היא גילתה באופן אישי מהי חשיבותה של בדיקת הקולונוסקופיה.