04-9931825

צלצלו עכשיו

כל מה שחשוב לדעת

קולונוסקופיה או דם סמוי – זו השאלה !

השוואה בין שיטות בדיקה אפשריות תמצית יתרונות וחסרונות מזווית הנבדקים

יתרונות

  • קולונוסקופיה
  • קולונוסקופיה דם סמוי בצואה (CT— ווירטואלית)
  • דם סמוי בצואה
  • בדיקה מדויקת ביותר הכוללת גם טיפול ע״י הסרת הפוליפים.
  • הדיוק בזיהוי כל הפוליפים הוא כ-90%
  • ביצוע רק כל 5-10 שנים כלומר רק 2-3 בדיקות בחיי כל מבוגר
  • קולונוסקופיה הינה שיטת הבדיקה והטיפול היחידה המאפשרת את מניעת המחלה בהסתברות של 60%-95%
  • הורדת תמותה בסבירות גבוהה
  • בדיקה קצרה יחסית בדיוק טוב מאד לפוליפים גדולים
  • יש להיבדק כל 3-5 שנים
  • אין צורך בהתאוששות או מלווה - גומרים והולכים פולשנית במקצת
  • החדרה של צינורית קטנה לפי הטבעת לניפוח המעי
  • אם מתגלים פוליפים הם יוסרו בבדיקה חוזרת של קולונוסקופיה רגילה כך ניתן למנוע את המחלה
  • ביצוע עצמי בבית ללא כאב או אבדן שעות עבודה
  • הכנה קלה
  • בדיקת דם סמוי מקובלת בציבור בזכות הפשטות שלה והיותה לא פולשנית כלולה בסל הבריאות ועלותה נמוכה
  • גילוי הגידול הסרטני לפני התפשטותו אשר משיג הורדת תמותה

חסרונות

  • קולונוסקופיה
  • קולונוסקופיה דם סמוי בצואה (CT— ווירטואלית)
  • דם סמוי בצואה
  • הכנת מעיים מטרידה כולל דיאטת נוזלים של 12 שעות
  • דימוי של בדיקה לא נעימה אשר מתבצעת במכון גסטרו ומחייבת
    טשטוש
  • 20 דקות של בדיקה + 30 דקות התאוששות
  • סיכון נמוך מאד לפגיעה במעי
  • הבדיקה כלולה בסל הבריאות רק לקבוצת סיכון גבוה ולבעלי תסמינים קליניים
  • בפועל רק בודדים נדרשים לשלם עבור הבדיקה
  • בשנת 2010 נכנס לשימוש חומר ידידותי וקל לבליעה לניקוי המעי
  • דיוק נמוך יחסית
  • גילוי של ממצאים בשלב מתקדם שנים לאחר שהפוליפ כבר מתפתח
  • מחייב בדיקה כל שנה כלומר נדרשות 12-25 בדיקות במהלך חיי מבוגר
  • העדר יכולת טיפול
  • כל תוצאה חיובית מחייבת בדיקה נוספת בקולונוסקופיה להסרת פוליפים
  • בשנת 2010 נכנסה לשימוש בדיקה בשיטת FIT הנחשבת נוחה יותר ומדוייקת
  • בדיקה חדשנית המומלצת רק בארה”ב בשלב זה (מרץ 2010)
  • דיוק נמוך מקולונוסקופיה לאיתור פוליפים קטנים
  • הכנת מעיים מטרידה (כמו קולונוסקופיה)
  • אי נוחות (כאב לזמן קצר) ללא טשטוש
  • סיכונים מהקרינה המייננת של ה-CT
  • כל תוצאה חיובית מחייבת בדיקה נוספת בקולונוסקופיה
    להסרת פוליפים
  • הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות

נכון או לא נכון על סרטן המעי הגס

נכון

ישנן, לצערנו,  מספר רב של סוגי סרטן שעלולים להתפתח באיברים שונים בגוף במהלך החיים. בד"כ מגלים את הסרטן כאשר יש תלונות ותסמינים ומגיעים לרופא או לבי"ח לבדיקות כדי לחפש את הגידול בגוף.  עם האבחנה, בתקווה שזה בשלב של גילוי מוקדם (לפני התפשטות באיברים שונים בגוף (גרורות סרטניות), מתחילים בטיפול אגרסיבי להצלת חיים.
לסרטן המעי הגס, בשונה מכל הסוגים האחרים, יש תקופה טרום סרטנית של כמה שנים שבהם מתפתחים במעי פוליפים שפירים (שאינם סרטניים).  אם נבדקים בזמן, בבדיקת קולונוסקופיה, ניתן להסיר את הפוליפים השפירים וכך למנוע את המחלה כי כשאין פוליפים במעי הסיכוי לחלות נמוך מאד.

החדשות הטובות ב- 10 השנים האחרונות מספר הנבדקים עולה ושכיחות המחלה ירדה ב30% (ע"פ נתוני משרד הבריאות). אולם, רוב קהל היעד עדיין לא נבדק ולכן המחלה היא עדיין גורם המוות השני בשכיחותו בישראל.

לא נכון

מספר החולים בסרטן המעי הגס ישראל כל שנה הוא כ- 3300 = 10 נשים וגברים ביום. רובם אמנם בני 50 ומעלה אבל בשנים האחרונות יש עליה משמעותית בשכיחות המחלה גם אצל בני 20-30-40 שנים. להערכתינו כ- 300 מקרים נוספים בשנה. הסרטן אצל צעירים הוא מפתיע ומאד אגרסיבי. לכן אם אתם צעירים אבל סובלים מהתסמינים הבאים – כדאי שתגיעו לרופא בהקדם: כאבי בטן חזקים, ירידה חריפה במשקל, אנמיה נמשכת, דם טרי בצואה, שלשול או עצירות שנמשכים שבועות. כדאי שתדרשו בדיקת קולונוסקופיה שעשויה להציל את חייכם.

נכון

הפוליפים השפירים מתפתחים לאט במשך שנים במעי ולשליש מהאוכלוסייה בישראל, מעל 50 שנים, יש כבר אחד או רבים במעי שממשיכים לגדול. אם נבדקים בקולונוסקופיה, שבמהלכה מסירים את הפוליפים (תוספת של דקות בודדות, ללא כאב), הסיכוי לחלות יורד באופן משמעותי.

נכון

לאחד מכל שלושה נשים וגברים מתפתחים פוליפים שפירים במעי הגס במשך שנים. מגודל של גרגר אורז, לאפונה, חומוס ועד לפוליפ עצום כמו זית או דובדבן. כל אילו שפירים ונמצאים במעי במשך שנים רבות ללא כל כאב או תסמינים. מסיבות לא ידועות, ככל שהפוליפ גדול יותר, הסיכון להפוך סרטני עולה. כל יום בישראל, אצל 10 נשים וגברים הפוליפים הופכים סרטניים ואז הסכנה גבוהה והסיכוי להחלמה יורד. לכן יש להיבדק בקולונוסקופיה כדי להסיר אותם כשהם עדיין שפירים.

נכון

לתזונה נכונה יש השפעה חיובית על מניעת סרטן המעי הגס. לעומת זאת אכילה של בשר אדום ומוצרי בשר מעובדים (נקניקיות, פסטרמה וכו) הוכחו שמגדילים את הסיכון לחלות. חשוב להדגיש שגם מי שמקפיד על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, משקל גוף תקין ופעילות גופנית אמנם משפר את איכות חייו אבל גם רצי המרתון ומדריכות יוגה חייבות להיבדק בקולונוסקופיה. גם אצל אילו שמקפידים על אורח חיים בריא מתפתחים פוליפים במעי ולכן כולם צריכים להיבדק.

 

לא נכון

בדיקת הקולונוסקופיה נעשית תחת טשטוש (לא הרדמה) אשר מונעת כל תחושת כאב ואי נוחות במהלך הבדיקה. בזמן שהרופא מקדם את המצלמה בתוך המעי הנבדקים מנמנמים ולא מודעים כלל לבדיקה. גם אם מתגלים פוליפים, הם נכרתים תוך דקות ללא תחושת כאב. עם סיום הבדיקה, מפסיקים את הטשטוש ואז הנבדקים מתעוררים תוך דקות בודדות ובדרך כלל אפילו לא זוכרים שהבדיקה התקיימה. נכון שיש סיכונים בבדיקה בעיקר במקרים של חולים מבוגרים, עם מעי עדין יותר, או כאשר הרופא כורת פוליפים במעי. הסיכונים של דימום, או חירור המעי וההסתברות היא 1:1000 או פחות. בשיקול של הסתברות לחלות בסרטן המעי הגס (ל 1:3 נבדקים יש פוליפים) לעומת הסיכון הנמוך לנזק – ברור שכדאי להיבדק בהקדם.

לא נכון

ע"פ הנחיות איגוד רופאי הגסטרו בישראל, ובהתאם להנחיות של האיגודים בארה"ב, גרמניה ועוד מדינות, את בדיקת קולונוסקופיה יש לבצע בגיל 50 ולחזור עליה כל 5-10 שנים בהתאם לממצאים של הבדיקה הקודמת. אם הבדיקה היתה תקינה לחלוטין, ללא ממצאים, ניתן להמתין 10 שנים לבדיקה הבאה (ולא נדרשת בדיקת דם סמוי במהלך התקופה). לעומת זאת, אם התגלו והוסרו פוליפים בבדיקה הקודמת, גדל הסיכוי שהם יתפתחו שוב ולכן הרופאים ימליצו לחזור על הבדיקה בתכיפות גבוהה יותר.

לא נכון

לאחד מכל שלושה ישראלים בני 40-50 ומעלה יש כבר פוליפים במעי. כלומר יש בארץ כ- 500,000 נשים וגברים עם פוליפים שפירים במעי בגודל גרגר אפונה/חומוס עד לגודל של דובדבן. הם צריכים להיבדק בקולונוסקופיה כדי לאתר ולהסיר את הפוליפים האלה לפני שיהפכו סרטניים וקטלניים.

נכון

הגידולים הסרטניים מסווגים לשלבים בהתאם למיקוד של התאים הסרטניים: האם מוגבלים לפוליפ עצמו (0 או 1) או שכבר חדרו לתוך דפן המעי ( 2 – או 3 ) או שכבר נשלחו גרורות לאיברים אחרים כמו הכבד או הריאות ( שלב 4). חשוב לציין שאם מגלים את הסרטן בשלבים המוקדמים (0 או 1) שיעורי ההחלמה הם כ 90% לעומת שיעורי הישרדות נמוכים של 20-10% בשלב 4. לכן חשוב להיבדק בהקדם כאשר יש תסמינים ועוד יותר חשוב להיבדק באופן שיגרתי לפני שסובלים 

נכון

ע"פ נתוני משרד הבריאות שיעור ההישרדות אחרי טיפולים הולך ועולה עם השנים בזכות התרופות החדישות שהוכנסו לסל הבריאות (אווסטין, הרביטוקס, שהן מאד יקרות) וגם שיטות הניתוח שהשתכללו. בממוצע, ע"פ נתוני משרד הבריאות, אחרי 5 שנים כ 60% מהחולים המטופלים נשארים בחיים, אבל עברו מסלול ייסורים של ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וטיפולים תרופתיים קשים.

 

טיפים לקולונוסקופיה אנושית

עמותת צו מניעה, מובילה קמפיין להעלאת המודעות לחשיבות של גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מבקשים להדגיש שמדובר בסרטן בר-מניעה. הקולונוסקופיה יכולה לגלות את הפוליפים במעי שמהם עלול להתפתח גידול סרטני, ולהביא להסרתם, וכך למנוע התפתחות סרטן.

 נכון, ההכנה לבדיקה אינה נעימה, אולם מומחי העמותה מסבירים איך רצוי להתכונן לבדיקה ולהקל על ביצועה:

דילוג לתוכן