אנא המתן ותתענה – כתבה מישראל היום

כתבה שעלתה בישראל היום בשיתוף עמותת "צו מניעה";
זקוקים לרופא מומחה? חכו כמה שבועות. או חודשים • אם תפנו לרופא פרטי דרך שב"ן, לעומת זאת, ההמתנה תתקצר • "לקופות אין אינטרס להרחיב את שעות הקבלה או לגייס רופאים נוספים, כי זה יגדיל את הוצאות השכר" • הקופות: "אם נקבל עוד תקנים, נוכל להקל על העומס"

לקריאת הכתבה המלאה לחץ כאן

"יכולתי לגמור עם גרורות"

גם חייה של מירב איינשטיין־סיאנו (42) מקריית טבעון, המבוטחת במכבי, יכלו להיראות אחרת אלמלא מצאה דרך לקצר לעצמה תור לבדיקת קולונוסקופיה. בסוף שנת 2016, כחצי שנה אחרי שילדה את בתה השלישית, החלה מירב להרגיש תחושות מוזרות בבטן. "הלכתי לגינקולוג, והוא אמר שהכל בסדר והפנה אותי לפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. היה אליה תור מאוד ארוך של חצי שנה, אבל כשהתלוננתי על כאבים היא הסכימה לקבל אותי אחרי כמה שבועות ונתנה לי תרגילים להקלת הכאב.
"כמה שבועות אחר כך ראיתי דימום באסלה. מיהרתי לרופא המשפחה, שחשב שמדובר בתופעות של אחרי לידה, אולי טחורים. הוא נתן לי המלצות לשנות את התזונה והפנה אותי לכירורג. במקביל התחלתי לקרוא בגוגל על הסימפטומים שיש לי, כי התחלתי לחשוד שמדובר בסרטן המעי הגס. הבנתי שאני לא בקבוצת סיכון ולא בגיל המתאים, ושחוץ מדימום כמעט אין לי סימפטומים.
"בינתיים הגיע התור שלי לכירורג. גם הוא המליץ על שינוי תזונתי, בטענה שאין פה משהו רציני, אבל הדימום לא הפסיק. שוב קבעתי תור אליו לחודש אחרי, והפעם התעקשתי שישלח אותי לקולונוסקופיה (בדיקה פולשנית של המעי הגס, שמתבצעת בטשטוש ודורשת הפניה של גסטרואנטרולוג - שגם אליו דרושה הפניה; ב"א). "הרופא הסתכל וצחק עלי, הוא בכלל לא חשב שאני צריכה להיבדק. אני צעירה, רזה יחסית, אין לי היסטוריה משפחתית, למה שאחשוב שיש לי סרטן המעי הגס. אבל התעקשתי, אז הוא הסכים לתת לי הפניה לגסטרואנטרולוג.
"התקשרתי למוקד זימון התורים ואמרו לי שהתור הזמין הראשון באזור שלי הוא כעבור חצי שנה. הבנתי שאני לא יכולה לחכות חצי שנה רק כדי לראות את הרופא, ואחר כך לחכות עוד כמה חודשים עד הבדיקה". היא החליטה להתקשר ישירות למוקד זימון התורים של אסותא, שם מתבצעת הבדיקה, הסבירה את מצבה וביקשה שהגסטרואנטרולוג יעבור על הבקשה שלה בלי לראותה, כדי לזרז את הגעתה לקולונוסקופיה.
"שלחתי להם מכתב עם ההפניה מהכירורג, ולאחר כמה ימים הם חזרו אלי וקבעו לי תור לחודשיים אחר כך. אמנם מדובר בהרבה זמן, אבל הרבה פחות מהזמן שהייתי ממתינה לביקור אצל הגסטרואנטרולוג ואחר כך לבדיקה. בסוף מארס השנה עשיתי את הבדיקה, וגילו לי גידול של שלושה סנטימטרים, שאחרי חמישה ימים התגלה כסרטני. מצד אחד, הייתי בהלם. מצד שני, חשבתי לעצמי איזה מזל היה לי שהתעקשתי. מאותו רגע נכנסתי למסלול של מלחמה. עברתי ניתוח, סדרה של טיפולים כימותרפיים, והיום אני בריאה וצריכה מעקבים.
"אני לא יכולה להשתחרר מהמחשבה שאם הייתי מחכה לגסטרואנטרולוג חצי שנה, ואחר כך עוד כמה חודשים לתור לקולונוסקופיה, הייתי עלולה להגיע במצב הרבה יותר גרוע, אולי אפילו עם גרורות".

מירב איינשטיין־סיאנו. "לא יכולה להשתחרר מהמחשבה מה היה קורה אילו הייתי ממשיכה לחכות"
מירב מתנדבת כיום בעמותת צו מניעה, הפועלת להעלאת המודעות למניעה של סרטן המעי הגס. לדבריו יו"ר העמותה, שלמה לבקוביץ, חוסר זמינות של תורים לרופאי גסטרו, המפנים לקולונוסקופיה, הוא עניין של חיים ומוות.
"בשנים האחרונות יש ירידה של כ־30 אחוזים בתחלואה בסרטן המעי הגס בזכות הבדיקות המקדימות. אנחנו בעמותה עובדים כל הזמן על העלאת המודעות כדי שיותר ויותר אנשים ילכו להיבדק, אבל גם כשאנשים כבר מחליטים להיבדק ורוצים לקבוע תור לרופא כדי לקבל הפניה, הם צריכים להמתין שבועות ארוכים. אחר כך יש עוד המתנה של חצי שנה, שמונה חודשים, לעיתים אפילו שנה.
"לכאורה זה בסדר, כי מדובר באדם בריא שרוצה לוודא שהוא בריא. אבל אותו אדם בריא לא רוצה להתחיל להתעסק עם משהו שאולי יקרה בעוד כמה חודשים, אז הוא עלול לוותר על הבדיקה. כשמדובר באנשים עם התחלה של תסמינים, כמו דימום או כאבים, הם חייבים להגיע לבדיקה בתוך שבועות ספורים.
"בסופו של דבר, הכל מסתכם בשיקול כלכלי מוטעה. קופות החולים רוצות לחסוך בהוצאות, אבל אדם שמחלתו לא מתגלה בזמן עלול להפוך לחולה, וחולה עולה לקופות הרבה יותר - שלא לדבר על כך ש־50 אחוזים מהחולים במחלה נפטרים. זה עצוב לחשוב שאם הם היו מגיעים לקולונוסקופיה בזמן, אולי היו מוצאים להם רק פוליפ קטן שניתן להסרה, ולא גידול סרטני".