למידע נוסף חייגו 04-9931825

הכל התחיל כמה ימים לפני יום הולדת 37, התחילו לי כאבי בטן.
כל פעם הלכתי לרופאת המשפחה בקופת חולים "כללית", היא אמרה שהכל בסדר וככל הנראה שזה משהו פסיכולוגי וזה בגלל שאני רוצה חופשת מחלה מהעבודה. עזבתי את העבודה וחשבתי שאולי יש לי באמת בעיה נפשית אבל הרגשתי שהבטן מתנפחת, היו לי כאבי תופת, לא יכולתי לאכול.

בוקר אחד הלכתי שוב לרופאה והתעקשתי שיראה אותי כירורג, גם ממנו קיבלתי על הראש וצעק עליי שהוא מקבל רק מקרים דחופים וניתוחים, עשה בדיקה ידנית ואמר שאני סתם מתעקשת והכל בסדר. למרות הכל נתנו לי הפניה לבדיקת - CT של הבטן שיצאה תקינה.

 

עברנו בית לכתובת חדשה והגעתי למרפאה אחרת בעיר, לאחר יציאה היה לי דימום קרטאלי (דם גלוי בצואה) והלכתי שוב לרופאה אחרת ולכן הפעם נשלחתי לקולונוסקופיה. הגעתי לקולונוסקופיה ובאמצע הבדיקה שמעתי את הרופאה צועקת שצריך פיענוח דחוף של הפתולוגיה, הבדיקה ערכה יותר זמן מכיוון שהיה דימום במעי. לאחר הבדיקה, נאמר לי לגשת לרופאה כי נמצא גידול שנחשד כסרטני. נשלחתי שוב ל-CT שיצא פעם נוספת תקין לגמרי ! לאחר שבועיים – שבועיים וחצי כבר נותחתי בעפולה להסרת הגידול יחד עם קטע מהמעי. חודש לאחר הניתוח התחלתי טיפולי כימותרפיה למשך חצי שנה.

כיום אני בריאה וממשיכה בבדיקות מעקב

לולא ההתעקשות שלי להגיע לבדיקת קולונוסקופיה, הסיפור הזה היה נגמר הרבה יותר גרוע