למידע נוסף חייגו 04-9931825

עלות תועלת מההיבט הכלכלי

גם לנו בישראל מגיע שמערכת הבריאות תיקח אחריות ותפעל נמרצות למיגור סרטן המעי הגס.
ניתן  להציל מאות נשים וגברים בגילאים של שיא הפעילות ולמנוע את המחלה מאלפים נוספים

לפני כשבועיים נערך לראשונה  דיון ראשון בועדת הרווחה העבודה והבריאות בנושא מניעת סרטן המעי הגס במסגרת חודש המודעות . בסיכום הדיון קראה ח"כ רחל אדטו, למשרד הבריאות להכין תוכנית פעולה ארצית למניעת המחלה ולפקח על קופות החולים כדי ליישם את תוכניות המניעה.

חשוב להבין,מדובר בסרטן השני בשכיחותו בישראל. כל אדם שני שיחלה במחלה ימות תוך שנים בודדות – זוהי מחלה קטלנית ושכיחה.  בשנה האחרונה בלבד חלו במחלה כ-3,200 איש בישראל וכ-1,800 איש מתו ממנה. כל יום מתים ממנה 5 אנשים בישראל. המחלה שכיחה וקטלנית בכל העולם המערבי. פי 4 מכל הרוגי תאונות הדרכים!

החדשות הטובות הן שאם מגלים את סרטן המעי הגס בזמן הוא בר ריפוי בשיעורי החלמה מרשימים. קולונוסקופיה, כבדיקת סקר תקופתית וכחלק ממדיניות של רפואה מונעת, יכולה לצמצם את התמותה והתחלואה מסרטן המעי הגס בכ-75%-90%.

 

החדשות הרעות הן שבדיקת הסקר הטובה ביותר הקיימת כיום בשוק לבדיקה ולמניעה של סרטן המעי הגס – קולנוסוקופיה - אינה כלולה בסל שירותי הבריאות אלא רק לקבוצת הסיכון הגבוה (כ10% מהאוכלוסיה) . על כך יש להוסיף את ההיענות הנמוכה של האוכלוסייה לביצוע הבדיקה עקב דימוי שליי וחוסר מודעות. התוצאה: שיעור נמוך מהאוכלוסייה מבצע את הבדיקה, יותר אנשים מגלים את המחלה רק בשלביה המתקדמים יותר במקום לגלות אותה מוקדם יותר ועוד אנשים מתים לחינם.

עמותת ' 'צו מניעה' הגישה ב ינואר 2011 עתירה לבג"צ  נגד משרד הבריאות ובעקבות כך התאפשרה הגשה של בקשה לוועדת סל התרופות לדון בהכנסת הבדיקה לכלל האוכלוסיה  לשנת 2012.

המדיניות הרשמית של משרד הבריאות והקופות היא להציע לציבור את בדיקת דם סמוי בצואה אותה יש לבצע כל שנה החל מגיל 50,  אך גם ההיענות לבדיקת הדם סמוי בצואה נמוכה. ההסבר להיענות הנמוכה של דם סמוי בצואה ככל הנראה טמון בפרוצדורה הטכנית: הכנת הדגימה נעשית בבית המטופל כאשר על המטופל לקחת דגימת צואה לערכה המסופקת לו. כמו כן, לבדיקת הדם סמוי בצואה אין את היכולת לאתר את מרבית הפוליפים אלא רק את הפוליפים המדממים או לגלות חלק מהגידולים, לפני התפשטות הסרטן ביתר אברי הגוף.

סיכוי לחיסכון בעלויות:

כמה זה היה עולה  אילו אוכלוסיית היעד כולה הייתה מבצעת את בדיקת הקולונוסקופיה לעומת העלות הנדרשת לטיפול בחולים אלה כמו כימותרפיה, הקרנות ותרופת האווסטין היקרה?

לפני שניגש לתוצאות הסופיות שהתקבלו מהמחקר,שערכה חברת ארסט אנד יינג נמחיש את האבסורד: עלות של בדיקת קולונוסקופיה נעה בין 600-1000 שקלים. עלות ישירה לטיפול בחולה סרטן מעי הגס עלולה להגיע ל- 350,000 שקלים (!).פער זה זה מעלה מיד שאלה נוקבת. האם לא כדאי לערוך בדיקות לכולם בייחוד על רקע זינוק בשיעור המחלימים כתוצאה מגילוי מוקדם?

מאמרים רבים שפורסמו בעיתוני הבריאות המכובדים ביותר בעולם המערבי הוכיחו: בדיקת קולונוסקופיה למניעת סרטן המעי הגס חוסכת עלויות רפואיות. הקמפיין של אובמה היה מבוסס בחלקו על הענקת שירותי בריאות ללא תשלום והמגזין – New England Journal of Medicine – בדק מבחינה כלכלית כל אחת ואחת מהבדיקות שאובמה הציע ובדיקת הקולונסקופיה, כך עלה מהמחקר שהמגזין ערך, נמצאה שלא רק שתעלה כסף אלא היא תחסוך כסף במקרה וכל אוכלוסיית היעד תבצעה.

כאמור בבדיקה שערכה חברת ארנסט את יאנג ,שבדקה כמה תעלה לנו שנת חיים אחת של בן אדם בעקבות ביצוע הבדיקה. כך, לדוגמה, אם ביצענו בדיקה שעלתה לנו 100 אלף שקלים וקיבלנו תמורתה 5 שנות חיים נוספות שהרי עלות לשנת חיי אדם הייתה – 20 אלף שקלים. כלומר, ככל שהבדיקה עולה מעט ומספקת בתמורה שנים רבות לחיי האדם – כך היא כדאית יותר.

במודל שנעשה עבור צו מניעה נבחנו העלות לשנת חיים והעלות ונמצא יחס של 12,625שקלים לשנת חיים ויחס של 11,611  שקלים ( עלות הבדיקה לשנת חיים אחת). יחסים אלו הם נמוכים מאד מהרף המקובל בארץ ובעולם ומצביע על יעילותה הגבוהה של בדיקת הקולונסקופיה למערכת הבריאות ביחס לבדיקות אחרות.

המסקנות של המודל מראה שבדיקת הקולונוסקופיה אחת ל-10 שנים כאמצעי לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס בקרב אוכלוסיה בסיכון ממוצע (מעל גיל 50) נמצאה כדאית ובעלת יחס עלות נמוך מאד (פחות מ-15,000 שקלים ). תוצאות המודל הן עקביות עם מודלים ישראלים נוספים שהוצגו לאורך השנים במדינת ישראל. כלומר ביצוע נרחב של בדיקות קולונוסקופיה כסקירה לאוכלוסיה הבריאה מוצדק מבחינה כלכלית גם מונע תחלואה ויציל אלפים ממוות מיותר.
האבסורד הוא שגם קופות החולים התחילו להבין זאת. כלומר קופות החולים הגיעו למסקנה שכדאי להם לבצע את הבדיקה ולמנוע אותה מאשר לטפל בחולי סרטן המעי הגס. הן עדיין לא יוזמות פניה לציבור לעבור קולונוסקופיה אלא נוקטות במדיניות של מימון עלות הבדיקה לכל דורש. אז אם אלה הם פני הדברים אז מדוע לא למסד את המדיניות הבלתי מוצהרת של קופות החולים ולהכניס את הבדיקה הזו לסל הבריאות? לממשלה הפתרונים.

ארה"ב - המליצו לבדוק כל איש ואישה בגילאים 50-75 אחת ל- 10 שנים. דווח על ירידה בתמותה מהמחלה של כ-40% ב-20 השנים האחרונות בהן מתבצעת הבדיקה. התחזית של משרד הבריאות בארה"ב היא שאם תמשכנה הבדיקות כסדרן תרד התמותה בכ-60%.

קנדה – עם כל עליה של 1% בבדיקות הייתה ירידה של 3% בסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס.

גרמניה - ב-8 השנים האחרונות עורכים בדיקות קולונוסקופיה לנשים ולגברים מעל גיל 55. דווח על מניעת סרטן המעי הגס ב-99,000 בני אדם ב-6 השנים האחרונות כתוצאה מבדיקות אלו. (מאחר והאוכלוסייה בגרמניה גדולה פי 10 מישראל יש להניח שבישראל היו נמנעים כ- 10,000 מקרים חדשים של המעי הגס).

אנגליה – על בסיס ניסוי קליני נרחב הגיעו למסקנה שניתן למנוע 33% ממקרי המחלה ולהקטין את התמותה בכ-43%.

בישראל לדאבון הלב אין ירידה בתחלואה – 3,500 איש חלו במחלה בשנת 2008 ויש גידול בתחלואה גם לאלו שמתחת לגיל 50.

גם לנו בישראל מגיע שמערכת הבריאות תיקח אחריות ותפעל נמרצות למיגור המחלה
ניתן  להציל מאות נשים וגברים בגילאים של שיא הפעילות ולמנוע את המחלה מאלפים נוספים

הכותב הוא יו"ר עמותת 'צו מניעה', ד"ר שלמה לבקוביץ'

 

לקריאה נוספת בנושא בנושא עלות כלכלית לאומית